הגדירו את מספר מצומצם של כללי התנהגות ותפקוד בסיסיים חשוב שעל הכללים האלו לא תוותרו. דוגמאות לקווים אדומים: קימה והתארגנות עצמאית ובזמן בבוקר,  השתתפות פעילה בחיי בית הספר לימודית וחברתית, ביצוע מטלות בית הספר, זמינות בטלפון הנייד כאשר המתבגר נמצא מחוץ לבית.

הניסיון המקצועי מלמד כי כאשר מציבים למתבגר קווים אדומים הוא עשוי לעבור את תקופת ההתבגרות בשלום.

2 .היו זמינים ונוכחים בצמתי הזמן החשובים: לא ניתן להתגבר על קשיי התנהגות ועל התנגדות לשיתוף פעולה של המתבגרים שלנו בשלט רחוק.

3 .נצלו כל הזדמנות לחזק ולפרגן: שבח מקדם הינו שבח הניתן על הפעולה ולאו דווקא על התוצאה, שבחו והעריכו את המתבגרים שלכם בשעת מעשה ולאחריו בשעת מבחן ורוב ההתנהגויות הנאותות של ילדינו אינן זוכות לשבח ולחיזוק שראוי שיקבלו. למשפטים הערכה, הנאמרים ע"י ההורה בנימה רצינית ומכבדת, יש השפעה חיובית על הקשר בין ההורה למתבגר.

4 .היו ערוכים להתנגדויות המתבגר: כמעט כל הורה שניסה להפסיק פעילות מועדפת ואהובה של ילדו בעקבות הפגנת התנהגות בלתי נאותה ,או לחילופין השיב בשלילה לבקשה של הילד חווה מיד תגובות של כעס, תוקפנות מילולית או/ו פיזית, הצהרות של קיפוח, חרם ותוקפנות מילולית. שימרו על קור רוח בכל עת : התנהגויותיו הבלתי נאותות של המתבגר שלנו אינן קלות לעיכול ולא אחת מרגיזות ,מעליבות ומעוררות כעס רב אצל ההורה. כעס זה גורם לחלק מההורים לאבד שליטה ולהגיב באופן מוגזם ,מעליב ולעיתים אף אלים כלפי הילד. תגובות כאלה גוררות בעקבותיהן התנצלות וכניעה לרצונו של המתבגר או מתן לגיטימציה להתנהגותו הבלתי נאותה. ההורה חש אשם כי אבד את עשתונותיו ומפצה על כך כאמור בכניעה לרצונותיו של הילד או בחוסר אכיפה של הכללים שנקבעו.